מול הפרגמטיזם הישראלי עומד הצדק הערבי. (עמ` 120) כל גדרות ההפרדה לא יועילו בשמירת חיי ילדיו של עם שסר ממנו הצדק. (עמ` 290) כשוויתרנו על הר הבית הראינו להם שזהו: כבר כל הצדק אתם. לנו כבר לא נשאר א-לוקים. (עמ` 531) שאל אותי (רב בית כנסת בארה"ב): "מאיפה אתה?" "מישראל, כמובן", עניתי לו. "למה `כמובן`?", שאל הרב. "כי אני יהודי", עניתי בלי משים... (עמ` 327) ... רק מדינה יהודית יכולה להיות דמוקרטית, ומדינה המוותרת על אופיה היהודי חייבת להידרדר למאפיינים טוטליטריםם... (עמ` 467) פושע קטן פועל בניגוד לחוק. פושע בינוני עוקף את החוק. פושע גדול פועל באמצעות החוק.(עמ` 309) החוקים הם מערכת שאמורה לבטא את התרבות – לא ליצור אותה. (עמ` 268) ...אילו היו כל החילונים מתאדים... לא היתה נשארת מדינה... חלק מהדתיים היו "חוזרים בשאלה", כדי לנהל את המדינה, והנשארים היו ממהרים לסגור את עצמם בשמורה חדשה. (עמ` 387) פקודה המסכנת חיי חיילים תמורת הבטחת שלומה של אוכלוסייה עוינת היא פשע מוסרי... (עמ` 292) החלום הציוני אינו התיישבות,גם לא עלייה, ואפילו לא שלום. החלום הציוני הוא נורמליות. ... הנורמליות הזאת היא, כמובן, היפוכה המוחלט של היהדות... אנחנו בעיקרון – לא נורמלים. (עמ` 64) באופן פרדוקסלי, המחסום הגדול ביותר בפני הקמת בית המקדש הוא – הדת. (עמ` 534)