"הנה חתולה, בוא נתפוס אותה! קישתא שמעה את הלב שלה דופק. היא רצתה לברוח, אבל לא הצליחה להזיז את הרגליים. הילד תפס אותה בזנב והרים אותה באוויר. זה כאב. קישתא הרגישה שהזנב שלה עומד להיקרע. היא טלטלה את הרגליים הקטנות שלה באוויר ויללה: מי - יאו! מי - יאו!..." "קישתא, אל תבכי" הוא ספר המשך לספרה האהוב של חנה גולדברג, "קישתא", המספר על חתולת הרחוב הקטנה שמצאה בית חם. הספר נוגע בנושא רגיש וחשוב- התעללות בבעלי חיים ואלימות, ומעביר לגיל הרך מסר חשוב נגד תופעות אלו. חנה גולדברג פרסמה אחד-עשר ספרי ילדים. ספרה "דמעות ורודות" הוכתר כספר הילדים המצטיין על ידי "הורים וילדים", וספרה "קישתא" תורגם לערבית ומופץ ברשות הפלסטינית. עוד מספריה לילדים: "חברים בכל מיני צבעים", "קוף משקפוף", "אורי טס לירח", "מי חטף את נסיכת המחשב?", "ההפתעה" ו"דלית לא יכולה להחליט". שני הרומנים שכתבה הם רבי-מכר - "אף מלה על אהבה" ו"כשהחיים יתחילו". חנה גולדברג היא מהשמות הבולטים גם בתעשיית המוזיקה הישראלית. שירה האנטי-גזעני "חברים בכל מיני צבעים" הפך להמנון ילדים. צירופי לשון חדשניים שהמציאה היו למטבעות לשון בשפה העברית ("אין סוסים שמדברים עברית", "הרווח בין הגבר לחולצה", "נאחז באוויר", "אש על הפנים"...). היא נחשבת לפזמונאית משובחת שכתבה עד היום למעלה מ- 400 פזמונים, ועשרות משיריה היו ללהיטים ואחר-כך לקלאסיקה.