שני סיפורי אהבה עזי מבע, בהירים ומבהירים: "פנטזמה" ו"מושבת האהבה". גיבורת הסיפור "פנטזמה" היא אישה צעירה, לא הרבה יותר מילדה, שידעה הפקרה, שימוש, הונאה רגשית ומגע פיזי ממכר לאהבת שווא. האם יכול לגדול ילד שנלקח אל זרועותיו של מבוגר? סיפורה הוא סיפור היוושעותה באמצעות השפה, ובמסעה היא מתחבטת בתוך התרבות היודעת את סיפורה והמוצאת כאן מקום ראוי לומר אותו במלואו, על פרטי הלשון שבו. גיבורת "מושבת האהבה" היא אישה שהולכת ומובלת אל מותה על ידי הלב. ובאהבתה חסרת התוחלת היא מוצאת את המילים שיהיה בהן די לצורכי בדידותה. היא מואשמת בגרועים שבדברים, כפי שקורה מאז ומעולם, אבל לקראת הסוף היא מוצאת כי יש טעם גם באושר סוער מעט פחות. שני סיפורים אמיצים ומרגשים במיוחד, שהם גם אפוס על גיבורה אחרת: העברית