הספר מתאר את כיווני המחשבה העיקריים בהגות היהודית במחצית הראשונה של המאה העשרים (עד השואה והקמת המדינה).הגות זו שיקפה את הלבטים והוויכוחים הקשים בסוגיות שניצבו על פרשת-דרכים גורלית:עם ישראל נאלץ לבחור בין שיבה למולדת ושלילת הגולה להישארות בתפוצות; בין חלופות שונות של זהות יהודית,לאומיות ודתית;בין צורות שונות של התארגנות והשתלבות חברתית;בין תפיסות סותרות של מושג התרבות היהודית,לשונותיה,דרכי מסירתה ותכניה,ובין עמדות מקוטבות בסוגיות של אמונה ודת,התפתחות האישיות וחיפוש משמעות הקיום של היחידים ושל העם.
פרופ' שביד מציג את העמדות העיקריות שננקטו בוויכוח סביב הסוגיות הללו,על הזיקות והעימותים שבינהן,ברמתן הגהובה ביותר ובאמצעות הוגי הדעות הבולטים והמשפיעים ביותר שקמו בתקופה הנדונה.כך מוצע למעיין רקע מחשבתי-היסטורי להבנת העבר הקרוב,המעצב את פני ההווה,ונקודת מוצא להתמודדות עם אותן בעיות-יסוד המהוות עדיין אתגר להגות היהודית בזמננו.
פרופ' אליעזר שביד הוא מרצה לתולדות הפילוסופיה היהודית בחוג למחשבת ישראל של האוניברסיטה העברית בירושלים.