הזיקה בין השירה העברית לבין השירה הערבית ניכרת עוד ביצירתו הפואטית של רב סעדיה גאון (מצרים 882–בבל 942) ובפירושיו לספרי המקרא, שבהם הוא משתמש לעִתים במונחים מן הפואטיקה הערבית שהגיעה למרום שיאה בימיו ואף מסתמך על בתי שיר ערביים. זיקה זו התעצמה עוד יותר על ידי תלמידו דונש בן לברט (מרוקו 920-ספרד 990), שכתב שירת חול – בניגוד לשירת הקודש הליטורגית הקדומה – על פי כלליה הפואטיים של השירה הערבית מבחינת היחס ללשון, המשקל, המבנה, המוטיבים והאורנמנטיקה. חידושים אלו נקלטו היטב בשירה העברית בספרד לאחר שהיגר אליה מבגדאד, וכך נוצרה שירת החול העברית הקלסית בספרד שנודעה בזיקתה החזקה לשירה הערבית, זיקה שניכרה במידה רבה גם בשירת הקודש העברית בספרד. אך יצוין, שכבר קודם עליית האסלאם הושפעה השירה הערבית בחצי האי ערב מן התרבות היהודית, כפי שהדבר עולה בעיקר משירי אמרו אלקיס (497–545 לערך). מכל פנים, השפעת השירה העברית הקלסית בספרד בזיקתה לשירה הערבית נמשכה לא רק על כל קהילות ישראל במרחב התרבות הערבית־היהודית עד המאה העשרים, אלא גם על קהילות אחרות, כגון איטליה. היחסים בין השירה העברית לבין השירה הערבית, ובכלל בין התרבות היהודית לבין התרבות הערבית בתחום השירה, מוצגים בקובץ זה בחמישים ותשעה מאמרים פרי עטו של פרופ' טובי, שראו אור או הושמעו כהרצאות בבמות שונות במהלך כיובל שנים. המאמרים כלולים על פי עניינם בשישה חלקים המובאים בסדרם הכרונולוגי, למן התקופה הקדם־קלסית ועד ימינו. כסיכום רעיוני אקטואלי לקובץ כולו מובא המאמר 'המורשת הביניימית של יהודי ספרד והמזרח כמצע משותף לחיים עם הערבים בארץ־ישראל'.
פרופ' (אמריטוס) יוסף יובל טובי הוא חוקר רב־תחומי, שנושאי מחקריו המגוונים סובבים על הזיקות השונות בין היהדות לאסלאם בימי הביניים ובזמן החדש: השירה העברית בימי הביניים בהשוואה לשירה הערבית; יהדות תימן; יהדות תוניסיה; רב סעדיה גאון; הערבית־היהודית מראשיתה לפני עליית האסלאם ועד הזמן החדש. שימש ראש החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה וב'אקדמיית אלקאסמי' בבאקה אלגרביה. לימד תולדות יהודי תימן בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטה העברית, ספרות עברית בימי הביניים באוניברסיטת בן־גוריון ובמכללה הערבית לחינוך בחיפה. אף לימד באוניברסיטאות שונות בארה"ב והשתתף בכמאה וחמישים כינוסים מדעיים באירופה, ברוסיה, בארה"ב ובארצות ערב. בכל תחומי עיסוקיו האקדמיים פרסם וערך קרוב למאה ספרים ומאות מאמרים בעברית, בשפות אירופה ובערבית, במדינת ישראל ומחוצה לה. פרסומיו העיקריים: The Jews of Yemen: Studies in Their History and Culture (Leiden 1999); Proximity and Distance: Medieval Hebrew and Arabic Poetry (Leiden 2004); Between Hebrew and Arabic Poetry: Studies in the Spanish Hebrew Medieval Poetry (Leiden 2010); The Judeo-Arabic Literature in Tunisia 1850–1950 (Detroit, MI 2014); יהדות תימן בצל האסלאם מראשיתו ועד ימינו (ירושלים תשע"ח); שני כרכים ראשונים של דיואן ר' שלום שבזי, נתניה תשפ"ג/ה; רבי שלום שבזי, ירושלים תשפ"ה. פרופ' טובי ייסד שני כתבי עת וערך אותם עד לשנת תשפ"ה: תימא – חקר יהדות תימן ותרבותה (א–כב); בין עבר לערב – המגעים בין הספרות העברית והערבית־היהודית לבין הספרות העברית בימי הביניים ובזמן החדש (א-יג).