ב־1944, קבוצה קטנה של מתנדבים מארץ ישראל, צעירים שנחלצו מאירופה לפני השואה, נשלחה לצנוח ביבשת הכבושה כדי להילחם בנאצים ולהציל יהודים. חלקם לא שבו, אחרים שרדו בדרכים פלאיות. גבורתם חקוקה במיתולוגיה של מדינת ישראל. אבל "צנחני היישוב" הם לא רק מיתוס. הם היו אנשים בשר ודם, סוערים, מהורהרים, תאבי חיים, בעלי עקרונות וחלומות. כל אחד מהם נטש את המקלט השברירי שמצא בארץ וקפץ מהמטוס אל הלא־נודע.
חנה סנש נקרעה בין שאיפותיה האישיות לחיי הקיבוץ; היא לא רצתה להיות פועלת פשוטה. חביבה רייק שברה לבבות ומוסכמות; מעולם לא עִניין אותה מה אמרו עליה. את אנצו סירני אפילו בן־גוריון לא הצליח לעצור; הוא לא הסתפק בתפקיד שיועד לו. וחיים חרמש, הילד הבורגני שנולד מחדש כחלוץ, פירפר במצנח כמו עטלף בעל כנפיים ענקיות ואצר כל פרט כדי שחבריו והוא לא יישָכחו.
הספר לחפש בן אדם, ששמו לקוח ממילות שיר שכתבה חנה סנש, הוא מסע היסטורי, ספרותי ואישי בעקבות הלב הפועם והראש ההומה של הצנחנים היהודים – והשליחות הבלתי־אפשרית שקיבלו על עצמם. ברגישותו הנדירה ובסקרנותו הנועזת מאיר מתי פרידמן את סיפור חייהם ומותם. במסעו בספר, ובמסענו איתו, הוא מגלה מי הם היו באמת, מפענח באמצעותם את ימי ההווה, ומנסה להבין איך, אף על פי שכשלו במשימתם הרשמית, הצליחו בכל זאת לשנות את פני העתיד.