שער ראשון
'האמפיתיאטרון של החכמה הנצחית'2
2 The Amphitheater of Eternal Wisdom הוא חיבורו המכונן של Heinrich Khunrath (1560-1605), רופא, פילוסוף הרמטי, אלכימאי. כתלמידו של פרצלסוס פיתח מאגיה טבעית נוצרית. חיבורו עוסק באלכימיה ובאספקטים המיסטיים שלה. פרנסיס ייטס הסיקה כי קונראט היה החוליה המקשרת בין ג'ון די למסדר צלב הוורד. Yates, The Rosicrucian Enlightenment, London, 1972, pp. 42-56.
1
הגדרות ומאפיינים
במהלך ימי הביניים ועד לתקופה הוויקטוריאנית פרחו באירופה במקביל חברות סוד, חלקן סמי סודיות, סמי אוקולטיסטיות שחלקו או שאבו יסודות, רעיונות, טקסים וסמלים משותפים מהמיסטריות העתיקות המצרית והיוונית, מההרמטיזם, מהנאופלטוניזם, מהפיתגוריזם, מהטמפלרים, מאבירי הגביע הקדוש, מן האלכימיה, האסטרונומיה, האסטרולוגיה, ממסדר צלב הוורד ומהקבלה היהודית והנוצרית. לימוד כתביהם של חברות סוד אלו מלמד על השפעות הדדיות, לעיתים על העתקת טקסים, סמלים וסממנים אחרים אלו מאלו. אחת מאותן אחוות סוד הייתה הבנייה החופשית, המאסונית. הפילוסופיה של הבנייה החופשית על טקסיותה אכן מתייחסת לאותן חברות סוד עתיקות יומין ובהן אף הקבלה היהודית והקבלה הנוצרית שצמחה ממנה. במילים אחרות הבנייה החופשית הינה שיטה סינקרטית, בבחינת קונגלומרט של רעיונות השאובים ממקורות רבים ושונים והמקובצים יחדיו. אולם בעוד חברות הסוד למיניהן נעלמו מן העולם, אחוות הבונים החופשיים אשר נתמכה על ידי רבים מן הזרמים הללו במידה כזאת או אחרת, שרדה מעבר להן, עברה רפורמציה בתחילת המאה השמונה־עשרה ומונה היום מיליוני חברים.3 כך גם הקבלה היהודית המסורתית לא רק ששרדה עד עצם היום הזה, אף היא חוותה רנסאנס של ממש מאז המאה השש־עשרה, שלא לדבר על פריחתם של לבושים אוקולטיסטיים וניואייג'יים שלבשה מאז ועד היום.
חיבור זה עוסק בהשפעתה של הקבלה על הבנייה החופשית. הוא בוחן עד כמה טענתה של זו לקרבתה לקבלה וליהדות ככלל, נאמנה למקור, כיצד פירשה את סמליה ואת אותם מוטיבים קבליים שאימצה לחיקה, ואת האופן שבו התאימה אותם לצרכיה. לאמיתו של דבר ננסה לברר על איזו קבלה מדובר, האם מדובר בקבלה העברית, או בקבלה הנוצרית או במה שמתכנה 'קבלה אוקולטית'. על דרך הכלל מתמקד החיבור בבנייה החופשית הסקוטית וזו של יורק, הלא הן בסיס השיטה כולה.
הבנייה החופשית היא "החברה הסודית" העולמית הגדולה והיותר ידועה שבנמצא. מאז הרפורמציה שעברה בראשית המאה השמונה־עשרה, אומר כ. הודאפ, התדפקו על דלתות לשכותיה השונות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, ביניהם אפשר למנות שועי עולם כג'ורג' וושינגטון, תומס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין, סימון בוליבר, גריבלדי, וולטר, מוצרט, היידן, גתה, נשיאים, מלכים ומדינאים, שופטים, סוחרים ובעלי מלאכה, עסקנים ופשוטי עם אשר נפגשו לערוך את הטקסים בשאיפתם להיעשות בני אדם שלמים ואיכותיים יותר.4
על מהותה וטבעה של אחוות הבונים החופשיים נכתבו אין ספור פרשנויות, וכמספר הפרשנויות כן מספר ההגדרות שניתנו לה. על אף הדגש שהיא שמה על המסורת, על שלשלת המסירה ועל האוטוריטה, הבנייה החופשית מעולם לא הייתה ארגון דוגמטי, באופן שלסמלים שאימצה, לריטואלים ולפרקסיס שלה לא ניתנו פרשנויות רשמיות ומוחלטות, להוציא את אותם כלי עבודה מסורתיים של הבנייה האופרטיבית שלבשו היבטים ערכיים המסמלים את הבונה החופשי ככלל ואת עבודתו הפנימית בפרט, כמו גם את אותם טקסים על סממניהם הייחודיים. מכאן נמצא שהפילוסופיה של הבנייה החופשית מתאפיינת בהרמנויטיקה רחבת היקף, במגוון עצום של אינטרפרטציות ובהן פרשנויות מדעיות, פסיכולוגיות, אזוטריות, פילוסופיות, פוליטיות ודתיות.5 כך לדוגמה רואה אלברט פייק, בונה חופשי והיסטוריון נודע של המסדר, בעיקריה של הבנייה החופשית בבחינת פילוסופיה אוניברסלית המאפשרת לאמונות של דתות שונות לפעול בה בהרמוניה במטרה להעלאת מוסריותה ורמתה האינטלקטואלית של החברה, ולמטרת קידומה של האנושות כולה.6 הבונה החופשי חותר להיעשות לאדם שלם כשהמטרה העליונה של החיים היא ההכנה לקראת ההתגשמות הבאה.7 בהתייחסו לסמלים, לטקסים ולנוהגים של המסדר, טוען פייק, כי הינם סימבולים של אמיתות בראשיתיות עצומות שכל אחד חופשי לפרשם בתואם עם מערכת אמונתו הייחודית. לדעת מאנלי האל הבנייה החופשית לאשורה איננה ממשות חומרית כלשהי, אלא חברה אזוטרית אשר נשתמרה לאורך הדורות בהיסמכה על אחווה של הסתרה. האל רואה בבנייה החופשית "מדע של הנפש", כלומר היא איננה בבחינת דוקטרינה אלא ביטוי אוניברסלי של החכמה האלוהית המקודשת. הבנייה החופשית אף איננה ארגון חברתי סתמי, היא טוויה מכל אותם פילוסופים, חכמים ובני אדם מעמיקים אשר נשבעו בכל היקר להם על מזבח הבנייה החופשית להקדיש את חייהם למען עולם טוב יותר, חכם ומאושר יותר.8
ג'. סטיוארט מגדיר את הבנייה החופשית בין היתר כפילוסופיה הנלחמת בחוסר סובלנות ובאמונות תפלות, בכל צורה של גזענות, דעות קדומות וקנאות. ככזאת היא מעלה על נס את חופש המחשבה, חופש האמונה כמו גם את החופש המדיני.9 אכן הבנייה החופשית פותחת שורותיה לבני הדתות כולן ובלבד שיאמינו באל הבורא האחד והיחיד, זה המכונה בפיה "האדריכל הגדול של היקום", והמסומן באות G המתנוססת בלשכה או לחילופין באות י העברית.10 לפי כריסטופר הודאפ נבחן הבונה החופשי משאר בני האנוש ביושרה ובהגינות הבלתי מתפשרים שלו, תכונות אותנטיות שאינן תלויות בשכר ובעונש ובחוקים אנושיים או על־אנושיים. הבונה החופשי מתנהל על פי אותם חוקים אלוהיים אשר חקק הבורא על לוח לבו כשבכל אקלים אנושי, תחת שלטונה של כל דת באשר היא, הוא מודה יום יום לבורא על השפע שבו בורך ועל ההגנה העתידית לה יזכה. הוא חש כבוד כלפי בני אדם טובים בני הדתות כולן, אין הוא פוגע באיש ואינו חב שום חוב שאין לאל ידו להשיב. אשר על כן אין הבונה החופשי "מתמנה", או "נעשה", הוא גדל ומתפתח ככל שהוא מטפס במדרג הסולם המאסוני.11 ואילו לפי אלברט מקיי עוסקת הפילוסופיה של הבנייה החופשית בהתבוננות מתמשכת באופיו האלוהי של הבורא ובטיבו האנושי של האדם, לאמור בטבעו הנצחי של האל האחד והיחיד ובמהותו של האדם כישות נצחית המתכונן בחייו אלו לעתידו הנצחי.12 "הבנייה החופשית", לדבריו, "היא מדע השקוע בחיפוש אחר האמת האלוהית".13
הבונים החופשיים תופשים עצמם כארגון חברתי המעלה על נס ערכים עליונים כצדקה, שוויון וחמלה לטובת משפחותיהם וקהילותיהם ולטובת החברה ככלל.14 אחווה שחבריה מבקשים "לדעת את עצמם" בחפשם אחר הידע ללא לאות ובהכירם בהיותו של הגנוסיס האוצר האנושי היותר ראשוני ואמיתי, בבחינת אור גדול כפי שהבורות הינה בבחינת חושך. וכך כאשר הלימוד שלו באחווה ממוקד בשיעורים שיסייעו לו במסע להשגת הארה מוסרית ורוחנית, מתקדם הבונה החופשי בעבודתו לכלל השלמוּת כאשר כל דרגה היא צעד נוסף, פיתוח של חובה מסוימת, בין אם זו המחויבות לסודיות, או הציות לחוק, למתן צדקה וכד'.15 הדרגות, מבהיר פייק, מלמדות יותר ממוסריות גרידא. הן אוצרות יותר ממשמעות אחת. הן מכסות על האמת, רק מרמזות עליה. המשמעויות העמוקות והמגוונות נגלות רק לאחר יגיעה, התעמקות, לימוד וחוויה אישיים.16 כללו של דבר, כיורשת של המיסטריות העתיקות, ממשיכה הבנייה החופשית את סגנון ההוראה הנושן של המחזות המיסטיים עתיקי הימים. כלומר הטקסים שלה מציגים בעיה המצריכה חקירה וסובבת סביב פילוסופיה כלשהי. הסמלים הם הלימוד, ההוראה, כשההרצאות הנלוות לטקסים הן בבחינת ניסיון להסביר את אותם הסמלים. אולם, טוען פייק, אל לו לחניך להסתפק בהאזנה להרצאות או אפילו להבינן. עליו ללמוד, לפרש ולפתח את אותם הסמלים בכוחות עצמו ולטובת עצמו.17
בבסיסה של הבנייה החופשית מונח אפוא תהליך של טרנספורמציה המתרחש באמצעות טקסים וסימבוליזם אלגורי שאוצר אותו אמפיתיאטרון של החכמה הנצחית, והמכוּונים לעודד צמיחה רוחנית אצל הלומד את המסתורין שלה.18 שלוש הדרגות הראשונות הבסיסיות לצד סך שלושים ושתיים הדרגות מהוות לכשעצמן שיטה שלמה היוצרת מעגל של למידה שהינו בבחינת לידה, התבגרות והבשלה.19
אפשר וההגדרה היותר שכיחה ומתומצתת רואה באחוות הבונים החופשיים שיטה, "פילוסופיה המבוססת על ערכי מוסר, מצועפת באלגוריות ובאגדות ומומחשת באמצעות סמלים". שכן את שיעוריה האזוטריים של האחווה יכול הבונה החופשי להפנים וללמוד אך ורק באמצעות אותו מדיום של האגדה והסמל.20 על פי הגדרתה העצמית, "הבנייה החופשית מיוסדת על אומנות הבנאות המעשית ועל הפירושים הסמליים שנותנים לה חבריה, במטרה להנחיל אמונה ומוסר".21
שלושת הערכים היותר משמעותיים עבור הבונה החופשי הם האמונה, התקווה והצדקה שהינה הנעלה מבין שלושתם, מהיותה נצחית, אלמותית.
לאחווה ישנם עשרת דיברות אשר מהווים אף הם הגדרה בפני עצמה של אופייה ומהותה:
1. אלוהים הינו החכמה הנצחית, הכול־יכולה והבלתי משתנה. אלוהים הינו אינטליגנציה עילאית ואהבה בלתי נדלית.
2. הדת שלך מורה לך לעשות טוב; לחבור לחכם ולציית להנחיותיו; הנשמה שלך נצחית, אשר על כן אל לך לפגום בה בשום דרך.
3. מחובתך להילחם ללא לאות במידות הרעות; את השנוא עליך לא תעשה לרעך; היה כנוע בפני גורלך ולעולם המשך להבעיר את אורה של החכמה.
4. כבד את אביך ואמך; והדרת פני זקן; היה מורה לצעירים ומגן על הפעוטות ועל התמימים.
5. לעולם תוקיר את אשתך וילדיך; אהב את ארצך וציית לחוקיה.
6. חברך יהיה לך כחלק מישותך שלך. כבד את זכרו ככל שהיית עושה למענו בעודו בחיים.
7. לעולם תרחק מחברויות מזויפות: הימנע מהגזמה והתרחק מכל מה שעלול להכתים את זכרך.
8. אל תאפשר לתאוות לשלוט בך. היה סובלני כלפי טעויות ומשגים.
9. הרבה להקשיב, המעט בדיבור ופעל נכון; שכח פגיעות מהן נפגעת וגמול טוב תחת רע.
10. למד להכיר את בני האדם על מנת שתדע את עצמך. לעולם תחפש אחר המידות הטובות, לעולם תנהג בצדק ותרחק מעצלות.
מכלל עשרת הדברות הצו העליון עבור הבונה החופשי הוא "ואהבת לרעך כמוך".22
הבנייה החופשית איננה ארגון בודד. היא מייצגת שפע לשכות הפזורות ברחבי העולם. אחד ממאפייניה של הבנייה החופשית המבטאים את מהותה הם אותם מנהגים ונהלים מקובלים שהם בבחינת עקרונות יסוד בעלי מעמד חוקתי, והמציבים גבולות לבנייה החופשית כלפי פנים וכלפי חוץ.23 מנהגים ונהלים אלה מכונים Landmarks (אבני ציון), כשכל לשכה גדולה רשאית להגדיר את אותן אבני ציון המחייבות את חבריה שלה.24 מכאן שקיימות רשימות רבות של לנדמרקים מקובלים, כשעל היותר ידועות שבהן נמנות דרך משל רשימת עשרים וחמשת הלנדמרקים של אלברט מקיי,25 שבעת אבני הציון של רוסקו פאונד,26 או הרשימה שהביאו בוגדן וסנואק המונה שמונה עיקרים מוסכמים שכאלה המובאים להלן:27
1. הפרקסיס של טקסי חניכה וטקסים אחרים (של שלוש הדרגות הסימבוליות של האחווה ובהן דרגת השולייה, (Apprentice), דרגת החבר אומן (Fellow of the Craft) ודרגת הרב־אומן — המאסטר (Master Mason) ואלו של הדרגות הגבוהות הנוספות המשתנות משיטה לשיטה).
2. השימוש בסמלים כגון אלו שהושאלו מן המקרא או מן המסורת הנוצרית (בהם מקדשו של המלך שלמה על שני עמודיו: יכין ובועז; הרצפה המשובצת; העין הממוקמת במרכז המשולש בלשכה המסמל את האדריכל הגדול של היקום, כלומר את האלוהים). כלים ואובייקטים אחרים שהושאלו מן הבנאות הימיביניימית (הזוויתן, המחוגה, אבן הגזית הטבעית וזו המעובדת, הסינר והכפפות הלבנים, לוחות העבודה של הדרגות השונות) וכן הלאה.
3. מבנה ארגוני של דרגות ובעלי תפקידים מוגדרים בלשכות המקומיות, בלשכות האזוריות ובלשכות הגדולות.
4. הדגשת המסורת והחוקיות בעבודתם של חברים, בונים חופשיים עצמם, המעבירות או מוסרות שרשרת איתנה בלתי נפרמת של חניכה.
5. חיפוש אינדיווידואלי של הבונה החופשי אחר שיפור עצמו והתקדמות באמצעות אותה שיטת חניכה שבה כל דרגה מתפרשת כצעד בתהליך המוביל לשלמות (פרשנויות שונות ומשתנות).
6. שימת דגש על צדקה, גמילות חסדים ועזרה הדדית.
7. שימת דגש על אחווה אוניברסלית וחברוּת (זו באה לידי ביטוי בקיום ארוחות ערב פורמליות פחות או יותר שנערכות בסמוך לקיומם של טקסי חניכה וקידושם של חברים חדשים).
8. עידוד הפרטיות והפרקסיס של שמירת הסודיות.
כיורשת של המיסטריות העתיקות, שימרה הבנייה החופשית את שיטות ההוראה הקדמוניות באמצעות טקסי חניכה וטקסים אחרים, באמצעות סמלים, אגדות והרצאות הבאות לבאר את אותם הסמלים.
הבנת סמליה ומסריה של האחווה מתבררים לשולייה, לחבר אומן ולמאסטר — הרב־אומן, (שלוש הדרגות הבסיסיות המסורתיות והמקובלות על השיטות השונות שפיתחה הבנייה החופשית), ככל שהם מתקדמים במעלה המדרגות והסולמות של ה'עבודה' המאסונית — 32 או 33 במספר. הטקסיות בכל דרגה ודרגה מייצגת וממחישה אגדה מסוימת או מקבץ של אגדות מתקופות שונות, כשעל המועמד לקבל את האירועים המיוצגים באגדה ולחוות אותם כאמת מאסונית צרופה שאין בינה לבין העדות ההיסטורית דבר וחצי דבר. כלומר על פי הפילוסופיה של הבנייה החופשית, כלל החברים נתפשים לעולם כ'שוליות' הלומדים באמצעות התנסות אישית חווייתית. רק באמצעות חוויה אישית של המילים והטקסים הופכים השיעורים של הדרגות השונות לממשות.
הבונה החופשי לעולם תר אחר השלמות. לעולם יחפש אחר האמת, אחר הידיעה אודות טבעו של האל וטיבו של הקשר בינו לבין האדם יציר כפיו. אותו ידע המכיל אמת אלוהית שלא ניתן להשיגה אלא בחיים שמעבר. סמלה של אותה אמת הוא 'המילה האבודה'28 שלעולם לא באמת ימצא אותה.
זוהי אחת מהדוקטרינות היותר יפות והיותר עמוקות או סתומות של הסימבוליקה המאסונית. שיהא הבנאי לעולם מחפש אחר האמת האלוהית שהינה הן מושא חיפושיו והן שכרו. במונחים גיאומטריים הווייתו מתדמה לעיגול, סמל השלמות, אלא שידיעתו העצמית איננה אלא בבחינת מרובע שהינו חלקו הרביעי של העיגול. עד אשר לא יכיר או ישיג את הידע אודות שלושת הרבעים החסרים לעולם לא יוכל להשלים את העיגול העצמי שלו.29 אשר על כן עבודתו העצמית של הבונה החופשי לעולם לא נשלמת.
3 עם זאת יש הטוענים שהאחווה לא השכילה להצמיח היום דור המשך, משמע היא הולכת וגוועת.
4 C. Hodapp, Solomon’s Builders, CA. 2007, p. 19.
5 H. Bogdan & J.A.M. Snoek, Handbook of Freemasonry, Leiden/Boston, 2012, p. 1.
6 Albert Pike, Morals and Dogma of the Ancient and Accepted Scottish Rite, p. 85, Masonica publishers of the ancient craft, Spain 2020, p. 15. ההגדרות מתייחסות לבנייה החופשית הסקוטית על טקסיה ודרגותיה שהינה בסיס השיטה כולה.
7 Ibid, pp. 91, 259; A. Mackey, The Symbolism of Freemasonry, USA 1995, pp. 177-182, 271.
8 Manly P. Hall, The Lost Keys of Freemasonry, USA 2013, pp. 11-21.
9 Gregory B. Stewart, The Apprentice, The World and The Universe as One, Fml Publishing, Los Angeles, 2011, p. XVII.
10 ראו דיוננו בנושא האותיות G וה י' העברית, להלן בעמ' 36.
11 Christopher Hodapp, Solomon’s Builders, Freemasons Founding Fathers and the Secrets of Washington D.C., USD, pp. 18-19.
12 Albert Mackey, The Symbolism of Freemasonry, Charleston, 1869, p. 17.
13 Ibid, p. 22.
14 Barb Karg and John K. Young, 101 secrets of the Freemasons, Massachusetts 2009, pp. 2-3.
15 A. Pike, Morals and Dogma.
16 Ibid.
17 Ibid, Fellow Craft, p. 28.
18 See Gregory Stewart, The Apprentice, Los Angeles, 2015, p. 40. ככלל, מקורם של הטקסים המתייחסים לדרגות השונות של האחווה עשויים להיות נטועים בדרמות שהיו נהוגות בגילדות של ימי הביניים. היום, כך לפי האל, נהוג להתייחס אליהן כמחזות מיסטיים אנגליים. היו אלה מחזות מוסריים ולא היסטוריים אשר שרטטו את תבנית אותם טקסי חניכה. גם מחזות המסתורין הליטורגיים של הכנסייה מוצאים מקומם במעלה דרגות האחווה. ראו אצל: Gregory. B Stewart, The Master Mason, A Treatise on the Third Degree of Freemasonry, Los Angeles, 2017, pp. 87-88.
19 Ibid.
20 Albert G. Mackey, The Symbolism of Freemasonry, Charleston S.C., 1869, pp. 12-15.
21 דניאל דורון, הבנייה החופשית במבט אישי, לשכת ראובן מס' 1, זיכרון יעקב, 1994, עמ' 14.
22 Albert Pike, Morals and Dogma of the Ancient and Accepted Scottish Rite, pp. 24-25, Masonica publishers of the ancient craft, Spain 2020.
23 דורון מעריך שהצורך בהצבת אותם גבולות היה פועל יוצא של המעבר מן הבנאות האופרטיבית לבנאות הספקולטיבית במחצית הראשונה של המאה ה־17, דניאל דורון, הבנייה החופשית במבט אישי, זיכרון יעקב 2012, עמ' 96-100.
24 שם. עם זאת בוגדן וסנואק סבורים שלא קיימת תמימות דעים בכל הנוגע לאותן אבני ציון נושנות. ראו לעיל הערה 2, עמ' 2.
25 A. Mackey, The Principles of Masonic Law, USA 2020 פורסם לראשונה ב־1855.
26 הרשימה הובאה אצל ב"צ איילון, בין העמודים, הוצאת המחבר, כרכים א'-ה', 1968.
27 H. Bogdan & J.A.M. Snoek, pp. 2-3.
28 ‘המילה האבודה' היא אותה סיסמה סודית ומסתורית שבכוחה יכלו בונים חופשיים לזהות אחד את השני בחשאיות. היא מהווה את שיאה של החניכה המאסונית. לרוב לוּותה אף באחיזה מיוחדת למסדר על דרגותיו. המונח the Mason Word מתייחס לכלל הטקסים והחניכה של הבנייה החופשית המאסונית. התואר ‘אבודה' מתייחס לאגדת חירם אשר נרצח בידי שלושת הנבלים כשסירב לגלות את הסיסמה הסודית המייחדת את המאסטר, משמצאם בלתי ראויים לקבל אותה. See David Stevenson, The Origins of Freemasonry, Cambridge 2010, pp. 49, 125-165. ‘העבודה' שעושה הבונה החופשי במעלה הדרגות לאורך חייו הבוגרים, היא החיפוש אחר הסיסמה האבודה, המילה. המילה — האמת האלוהית מתגלה לו למעשה רק לאחר המוות. החיפוש אחר האמת האלוהית היא מסע חייו. היא ה'עבודה' שהוא משקיע והשגת המילה היא שכרו. המילה האבודה נחשפת, מתגלה לחבר הבונה רק במהלך הדרגה ה־18, הדרגה היותר מיסטית מבין דרגות המסדר. ראו להלן בפרק הדן ב'מילה שאבדה'.
29 Albert G. Mackey, The Symbolism of Freemasonry, Charleston S.C., 1869, pp. 228-346.
