‘לכל איש יש שם’, כתבה זלדה בשירה המוכר; וּשמה שלה, בפשטות ובצניעות, מדליק נר בכל עולמות הנפש והרגש. מתוך שורשיה הנטועים עמוק בעולם הדתי-חסידי, כתבה שירה עברית עשירה ועמוקה, נתונה בשיחה מתמדת עם הנשגב והיומיומי כאחד. כשירה גדולה באמת, היא מעניקה לקוראיה תחושת שותפות-גורל ומזור. שלושים וחמש שנה לאחר פטירתה, אנו מעניקים את פרס שר החינוך לתרבות יהודית, לעמותת ‘זלדה ויצירתה’, אשר שמה לה למטרה להוציא אל האור, כפשוטו, מְכּתביה אשר לא פורסמו מעולם, ולשמר עבורנו ועבור קוראיה בעתיד את האפשרות להתחבר אל התקווה העדינה לטוֹב ולקשר העמוק לברקים ולקולות שנשמעו בסיני. [מתוך החלטת השופטים, שהעניקו לעמותת ‘זלדה ויצירתה’ את פרס שר החינוך ע”ש אורי אורבך ז”ל  ליוצרים בתחומי התרבות היהודית לשנת 2019]
... הלא לא התחלתי עוד לספר לא התחלתי עוד לשיר מן המוסיקה שאני נושאת בחובּי ...
הספר ‘גנֵי האַין, אח לקודמו ‘ציפור אחוזת קסם’, ממשיך ודולה מים חיים ממעיינותיה של זלדה. מכונסים בו סיפורים, רשימות, הגיגים, מכתבים וציורים הפותחים בפני הקורא ממדים חדשים בעולמה. בסיומו, כאחרית דבר, הבאנו את מסתהּ הלירית של עזה צבי ‘הכמיהה לידידות’, מתוך הכרת-תודה עמוקה על פועלה למען זלדה ושירתה.