פסטיבל ערד 1995 התחיל כהבטחה. כמו בכל קיץ מאז 1982 התחפשה העיירה הנידחת בדרום למרכז העולם עבור רבבות בני נוער, שהגיעו לחגוג את הנעורים, את העצמאות ואת המוזיקה. גלעד, גיבור הספר, מגיע לפסטיבל עם חבריו אריאל ואפי, זמן קצר לפני גיוסם לצבא. שעה שהם עסוקים בשיטוט חסר תכלית בין מדשאות הומות, דוכנים לממכר אוכל מהיר ובמות במרכז העיר, הם פוגשים קבוצה של בני נוער מחיפה. אך האופטימיות הטמונה במעשה המפגש, במוזיקה, בתשוקה, נקטעת באיבה.
הסיפור של אסון ערד מלווה את גלעד סליקטר מאז 1995. שנים רבות חיפש סליקטר את הדרך אל הזיכרון המשתק ששינה את חייו. כעת, בשפה חזותית צלולה ומדויקת, באמצעות קו וכתם, אור וצל, ובכתיבה אינטימית ומאופקת, הוא מעניק צורה לזיכרון.