“"השעה החלשה" מאת דינה עזריאל הוא רומן מפתיע, כי בניגוד להרבה מאוד ספרי ביכורים הוא בשל בצורה יוצאת דופן, גם מבחינה אמנותית וגם מבחינה סיפורית. בראש ובראשונה, זהו רומן פוליפוני, קשה מאוד לדעתי לכתוב סוג כזה של רומן, כי קשה מאוד ליצור קולות שונים ומובחנים והסיכון הוא שכול המספרים יהיו דומים באופן חשוד. במקרה של "השעה החלשה" המבנה הזה הוא גם מוצדק וגם עובד. יש לנו שלושה קולות, שונים זה מזה מהותית, שלושה עדים, שלושה מרכיבים בפאזל הזה של סיפור שהוא גם היסטורי, גם משפחתי וגם אישי מאוד, בתוספת קורט מיסטיקה, אבל לכך אגיע בהמשך.
הקול הראשון הוא קולה של קירה, קשישה החיה עם מטפלת וסובלת מדמנציה. מן הסתם הסיפור של קירה מפורר ומפוזר אם כי ככול שהיא חוזרת לעבר היא בהירה יותר. קירה היא אישה גאה וחזקה, אם המשפחה שאינה מוותרת בקלות על מקומה כמו גם על עברה, גם כאשר מעשיה נראים חסרי היגיון יש בהם היגיון פנימי והניסיון ההירואי והנואש שלה למלא את החסר בפתקים שעליהם היא רושמת מעין תזכורות, מילות מפתח מעברה שממלאים את הבית אך לא את החסר במוחה הקמל, מעורר השתאות.
הקול השני הוא קול ההווה, קולה של ענת, נכדתה של קירה, אישה בת זמננו החווה משבר משפחתי אישי ומקצועי בעקבות גיל המעבר. גם ענת היא דמות מורכבת ומעניינת, גשר בין העבר לעתיד, בין ילדות בעין כרם להווה במשרד עורכי דין ישראלי בו גישתה הערכית נדחקת לשוליים ע"י שותפים גברים הצמאים לשורת רווח ברורה. ענת ניצבת בפני פרשת דרכים וכמו שקורה לא פעם במצבים כאלו היא מחליטה לצאת לדרך, לטיול שורשים ברומניה עם אימה, בעקבות הסב הנעלם שסבתא קירה מחקה לו כול זכר ובעקבות כתבי הסבא רבא המיסטיקן, שכנראה חש, כמו שאני חשה לעיתים בעולמנו הבלתי מוסבר, הקשה והאלים, שניתן להתמודד עם המציאות רק בעזרת כלים מיסטיים.
את השלשה סוגר יצור בלתי אנושי, קינמון החתול, שנאסף לבית הסבתא ע"י דניאלה, ביתה הבכורה והמתנכרת של ענת. קינמון אולי נראה כחתול פשוט, אך כמרבית החתולים, רב הנסתר אצלו על הנגלה. בחייו הקודמים, קינמון כבר ליווה את קירה ומשפחתה והוא נושא העדות שמשלים את הפערים ומספר את מה שחסר, מנקודת ראות קצת שונה, ספק אנושית, ספק חייתית ואולי על טבעית.
מעבר למבנה המיוחד הזה, הסיפור פשוט עובד בכול הרבדים שלו, האישי, ההיסטורי והעל טבעי. שום מבנה מורכב לא יעזור אם אין עלילה מעניינת והעלילה לדעתי סוחפת ומרתקת, בעיקר בסיפור המסע של ענת שחוזרת על עקבותיה ומתקרבת לעבר בכדי שתוכל להמשיך לעבר העתיד, כגון תיאורי הטבע וההרים ברומניה, המסע בדרך עם הקשיש שהיה חברו של סבא לטיולים ועדיין מתאבל על אהובתו המתה, המפגשים השונים עם דמויות בדרך וכד.
לסיכום, הפתעה משמחת!
נב וגם יופי של עיצוב עטיפה בכיכובו של קינמון וצילו או אולי גילגולו הקודם?”

“אל ספר ביכוריה השעה החלשה של דינה עזריאל קראתי ושקעתי אל תוכו כי היתה לי חווית קריאה
מיוחדת אחרת מקריאה רגילה: גם כי הכתיבה פיוטית ציורית לירית שהיתה יותר איטית ומתעמקת
לפרטי פרטים וכן שמסופרת בכמה קולות הנעים בין תקופות של עבר והווה מה שגרם לי
בהתחלה לאי נוחות והפך בהמשך לקריאה מרתקת מהנה בלתי נשכחת נשכרת ששווה את המאמץ.

הספר מסופר בשלוש קולות : ענת , סבתא קירה , וקינמון החתול .
הקול ראשון הוא קולה של ענת, נשואה נישואים שניים ולה שלושה ילדים , אחת מהן היא
דניאלה ילדתה המורדת מנישואיה הראשונים .
ענת עורכת דין בתחום דיני משפחה ומנהלת את העסק עם בעלה . היא מרגישה שחוקה בעבודה ,
ומתחילה להבין שהכל סוגר עליה ושעבודתה משפיעה עליה ישירות בתחום האישי .
הקול השני הוא קולה של סבתה של ענת קירה אישה עוצמתית וחזקה אך דמנטית שגרה עם
המטפלת שלה .
והקול השלישי הוא קולו של קינמון החתול – שהביאה דניאלה לבית סבתה – הוא חתול פילוסוף
וחכם שמשקיף ורואה מעל כולם את מה שקורה , הוא גם זה שמספר ומתווך את עברה ההיסטורי
ואת סודותיה האפלים של המשפחה ויש כמה כאלה ...הוא גם מגדיר ומחדש את מושג הזמן ....

דינה בכתיבה מלהטטת של עבר והווה ההופכים להם בערבוביה כשבסיס הסיפור הוא
הווה כאשר ביתה של סבתא קירה עולה באש שם נשרפים זכרונות מתמונות העבר וצל
העבר נארג ונשזר בסיפור אירועי וזכרונות השואה והחיים תחת השלטון הקומוניסטי
זאת דרך סיפור מרתק ציורי של העיר יאשי ברומניה שהעניקה לי התרפקות של
נוסטלגיה והחזירה אותי שנה אחורה לטיול שורשים שעשינו עם משפחתו של הוריו של
בעלי שנולדו שם מה שהפך לקריאה אותנטית מוחשית מהנה של פנטזיה ופולקלור .

ספר מיוחד ומופלא! המצריך סבלנות והשקעה בקריאה כי איך אומר המשפט : "
ההשקעה משתלמת " ממליצה בחום !”