מהי המשמעות הנודעת לחרבות ולאומנות בעבור החברה האנושית ומה תרומתן לה? ובמרס, מהי תרומתן לחברה הישראלית על רקע מאפייניה הייחודיים וניוונה הרב? מדוע המונח נאמנות זר למונח תרבות ומותר תחת משמעותן של של התרבות והאומנות ותחת תרומתן לחברה? מהו ייחודו של חופש הביטוי האומו ומנותי, ומדוע עליון לייחס לו מקום מרכזי בחתירה למימוש הצדקותיו של חופש הביטוי בעבור היחיד והחברה? מדוע עלינו להימנע מלדרוש נאמנות מן התרבות נם ם בכל הנוגע לפעילות תרבות המסתייעת במשאבי ציבור? ובכלל - מהו תפקידה שלו הממשלה בעת המודרנית בתחום החרבות, מדוע ודרש הציבור להקצות לתחום החרבות ממשאביו, ומדוע נודעת חשיבות יתרה לעיסוק במדיניות תרבות? כיצד יש בידי המושג ממלכתיות לחרום במענה לשאלות אלה באיחור העקרונות שביסוד תפקידי המדינה בתחום ובהגשמתם המיטבית? שאלות אלו ואחרות העוסקות במשמעותן של התרבות והאומנות ובחשיבות הרבה לחברה ודונות בהרחבה במחקר המדיניות המובא כאן, בראש ובראשו אשונה המחקר מבקש להניח תשתית רחבת ידיעה לדיון הציבורי בישראל בנושא שא ובכך לאחר לחת מענה לחסר הקיים בתחום, חשיבות המחקר מקבלת משנה תוקף שנבחרי ציבור ומובילי דעה הציבו בשנים האחרונות סימני שאלה באשר להנחות ששימשו מוסכמות יסוד ביחסים שבין המדינה לתחום התרבות במהלך עשרות שנים ואשר על יסודן עונבו המוסדות הפועלים בו ויחסיהם עם המדינה בהתבסס על עקרונות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל בעבור יסוד ההצדקות לחשיבותם של תחום התרבות ושל חופש הביטוי האומנותי בע החברה, המחקר מציע מחווה לעקרונות מנחים וממלכתיים למעוויבות המדינה לקובעי בתחום התרבות, ובכלל זה מימון תרבות. בסיכומו מובאות המלצות המדיניות ולנופים ציבוריים הפועלים בתחום לטובת ייסודה של מדיניות תרבות ועדכונה מעת לעת בשיתוף הציבור עדנה הראל פישר, עו"ד, היא עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסקת בין היתר במדיניות תרבות ובממלכחיות עד שנה 2017 שימשה בתפקידים בכירים בשירות הציבורי. בתפקידה האחרון כיהנה בתפקיד ראש תחום ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, ולפני כן בתפקיד היועצת המשפט שפטית של משרד המדע, התרבות הספורט. תחומי המומחיות שלה כוללים משם משפט ציבורי מינהלי, בדגש על רגולציה כלכלית וכן על מדיניות תרבות ושידורים ומדיניות חינוך, השכלה גבוהה ומדע, מחקר ופיתוח