גיליון מין של מאזנים נולד כרעיון לפני ה־7 באוקטובר, מתוך מפגש עם דימוי חזותי: רישום של האמן רוני חג'ג', המופיע על כריכת הגיליון, הציג ספק פנטזיה ספק סיוט על מין ומיניות, והעלה את השאלה: איך זה יכול להיות שלאחר כל כך הרבה שנות פעילות של כתב העת, מעולם לא הוקדש גיליון של מאזניים לאחד הכוחות המניעים – ולפעמים גם המשבשים – של העולם?
האמירה כי הגיליון נהגה לפני ה־7 באוקטובר עלולה לרמז על איזו נימה של אפולוגטיקה מצידה של העורכת שבחרה לפרסם גיליון על מין בעתות מלחמה, בזמן שבו בני אדם נהרגים, מעונים ומוחזקים בשבי, מאבדים משפחות ובתים. ובכל זאת, אין כאן התנצלות; לא רק כי "חשוב" לעסוק במין כדי "להיאחז בחיים" או "לשמור על אופטימיות" בזמני משבר, אלא גם משום שהמין עצמו מגלם, כידוע, לא רק את קוטב החיים, העונג וההנאה אלא גם את יצר המוות, ולפעמים הוא גם יכול להפוך בעצמו לאזור מלחמה של ממש; למכשיר של שליטה, ולאמצעי לזרוע אימה וחורבן, והרי תזכורת מפלצתית במיוחד לעניין הזה קיבלנו בחודשים האחרונים.
"אין יחסי מין!" (או: "אין יחס מיני") הכריז הפסיכואנליטיקאי הנודע ז'אק לאקאן באחת מאמירותיו הזכורות ביותר, ורמז לחוסר האפשרות של השפה לבטא את המפגש בין סובייקטים, זה שהמעשה המיני לכאורה אמור לבטא. ובכל זאת, הסופרים, המשוררים והמסאים המשתתפים בגיליון "מין" של מאזנים מנסים נואשות לייצר שפה כדי לגעת במין, על חוסר האפשרות שלו בימים הבלתי אפשריים האלה.
הגיליון כולל יצירות מאת: ענת עינהר, עמרי חורש, רינת שניידובר, כרמית רוזן, ריטה קוגן, אלי הירש, אמילי מואטי, איה סומך, יעל משעלי ועוד רבים וטובים.