ליאת מורבצ'יק, ילידת 1975, עובדת סוציאלית קלינית ומשוררת ישראלית, מוציאה לאור את ספר שיריה השני "עין וירח". בספר זה חוקרת מורבצ'יק, שהקדישה את חייה המקצועיים לטיפול בבני אדם המתמודדים עם קשיים נפשיים משמעותיים בחייהם, את האיזון העדין שבין בדידות לחיבור. מתוך חוויותיה האישיות של המשוררת, שגדלה במשפחה גדולה שדמתה לשבט, המשוררת משקפת את הדינמיקה המתפתחת של ביחד ובדידות. הנרטיב לוכד את המתח הפנימי הגלום בניווט בתחומים מנוגדים אלה, ומציע לקוראים פרספקטיבה מגוונת על המאבק האוניברסלי של ביסוס זהות עצמית.
המשמעות של "עין וירח" טמונה בפוטנציאל שלו להביע נקודות מבט חדשות עבור קוראיו. מורבצ'יק מציינת בענווה שהיא לא בטוחה אם עבודתה היא ייחודית, סנטימנט שמוסיף אווירה של צניעות לספר. אולם הקוראות והקוראים ודאי ימצאו את עצמם נמשכים לאופיים המופנם ומעורר המחשבה של השירים, ולעורר דיאלוג עמוק עם עצמם על אודות מורכבות החוויה האנושית בעולם.