יהודית לא אוהבת לדבר על עצמה. לא אוהבת! ברוך השם, יש לה נתינה ועשייה ובנאדם שיש לו עשייה ונתינה בחיים שלו, שתדעו לכם – זה כלל לחיים – לא צריך תשומת לב. מי שאין לו טעם של חיים ביום-יום שלו כל מה שממלא אותו זה פקה פקה וללחשש על השכנים שנסעו לפראג חודש וחצי אחרי שהארוסה של הבן נטשה אותו דקה לפני החתונה, איזה פרצוף היה להם ברחוב, שלא נדע. עם הראש למטה כל היום מהמבוכה. והוא באמת כזה חמד של בחור. באמת. סתם, בלי סיבה עזבה. מי ישמע איזה מציאה היא, כן? ועכשיו התוצאה זה שהוא יישאר לבד כל החיים כי הוא בררן. ואחרי כל זה הם, ההורים, מרשים לעצמם טיול מאורגן כמו... לא נעים להגיד מה אחרים אומרים, אבל זה מתחרז עם מופקרים. מוזיאונים, מסעדות, מיוזיקלס. יופי, נהיו זוג צעיר!
לא עניין של אף אחד. מי אתם שתשפטו? בנאדם שאלוהים רק עכשיו סגר איתו חשבון, מה אתם נכנסים לו באמצע הבוררות?! שאנשים יעשו מה שהם רוצים. גם אם הם לא בני אדם. שתדעו לכם: מי ששופט, אחר כך בגיל שישים חוטף פוליפים.
חגית אהרוני היא אישה, אם, סופרת ומנתחת התנהגות, חובבת טניס בכל רמ"ח איבריה הכואבים מעמל רב ונשואה זה מכבר לאילן, עורך דין, אב מסור ואיש הישר בעיניו יעשה.