החנות היתה גדושה בערימות של נייר צהוב שאין להן דורש. ואיזה צורך יימצא לנייר בכפר שאין בו אף בית ספר או כֻּתַּאבּ? עם זאת, בדרך פלא היו ערימות הנייר הולכות ומתמעטות, עד שהחנות היתה מתרוקנת מהן כליל, ולאחר זמן־מה היתה שבה ומתמלאת בהן עד אפס מקום... איש לא הצליח לפענח את סוד היעלמותו של הנייר ואת סוד הופעתו המחודשת..."
כפר אליֻסְר כשמו כן הוא, תמיד היה שלו ורגוע, ולאורך כל ההיסטוריה לא ידע מהומות. כל תושביו היו אנאלפביתים ולא ראו בימי חייהם ספר מודפס, או כל דבר אחר החורג מגבולות כפרם שנמצא במרחק של שבע שעות נסיעה מבירת המחוז. שלטונות המחוז לא שמעו עליהם בשל ענוותם, והם לא שמעו על השלטונות אלא לעיתים נדירות מפי עוברי אורח. עד אותו לילה ביש מזל שבו התהפך הגלגל. הקצין החוקר שנשלח בפקודת מושל המחוז נחשף לסיפורים מסמרי שיער על מעשי שוד, רצח והרעלות חסרות פשר. אנשי הכפר השמיעו דיבורים מוזרים, עורקי צוואריהם התנפחו מזעם, והם היכו זה את זה תוך השמעת גידופים, התייפחויות ואיומים. מה הקשר בין כל אלה לכמויות הנייר העצומות שהתכלו, הלוח המסתורי שנגנב מתוך מקדש אחווה צוּפִי; ויצרני השפה המוזרים שעסקו בחיבור מילון על מדע האותיות?
שפת הסוד הוא רומן מתח פילוסופי שבאמצעותו מבררת הסופרת הלבנונית נַגְ'וָא בָּרַכָּאת מהי אותה קללת בבל שאיימה על גורלם של אנשי הכפר, והפכה השפה לדרמה מדממת. בָּרַכָּאת בוחנת את גבולות השפה והאמונה בהשראת המיתולוגיה, המיסטיקה הצופית, התיאולוגיה, הבלשנות, והפילולוגיה. כל אלה מהווים את עמוד השדרה של רומן מודרני שבו הופכת השפה מנושא הסיפור למושאו, ובתשתיתו השאלה: האם קיימת שפה שבאמצעותה ניתן לדבר על השפה?