לספר הזה יש דירוג גבוה באתר עברית, אז כנראה שהדעה שלי עליו לא פופולרית.
לדעתי, אין בספר הזה שום דבר מיוחד, הוא מאוד דל, לא מתעמק בדברים, וזה הופך אותו גם ללא הכי משכנע.

הסיפור עוקב אחרי אישה צעירה בשם שיינה, שגדלה במאה שערים, שהופכת להיות אומנת לילדה בת 4, והאבא של הילדה הוא בעצם ראש המאפיה היהודית בטקסס.
מעבר לכך שהסיפור הזה באמת לא כל כך שונה מהספר הקודם שקראתי, ולכן אולי אני קצת מזלזלת בו כי א

הספר נורא סיקרן אותי ואכן הוא סיפק את הסחורה.
כתיבה יפה וקולחת סיימתי אותו ביום אחד.
כמובן שסוכני מוסד לא כל כך אימפולסיביים כמו ארי<mark>אל</mark> אבל אם ניתן רגע לדימיון לשלוט ולא להיגיון זה זורם בסדר גמור.
התמונות שם מהממות רק חבל שהן בשחור לבן.
בסוף הספר בכיתי כי הוא נורא ריגש אותי.
שמחה שקראתי אותו - רואים שהסופרת פטריוטית וגאה ביהדותה וזה גורם לי לאהוב אותה ולכבד אותה כאחד!
בהחלט סופרת ששווה לעקוב אחריה.

הספר מתבסס על סיפור רחב ויריחו ונותן מעין זווית חדשה ופרשנות מעניינת על רחב עצמה והמצב שבו הייתה
הספר כתוב טוב, זורם ומעניין ולמרות שמי שמכירה את הסיפור המקראי יודעת איך זה נגמר עדיין יש מעין מתח מה יקרה והאם יצליחו במלחמה ובעיקר האם יצליחו שניהם להיות יחד למרות הכל